פוליטיקה ארגונית - מה כדאי לא לעשות? ומה כדאי לנסות?

הרבה פעמים זה מרגיש מוזר, מאולץ, לפעמים אפילו מתסכל. שמעתי ממנהלים ומנהלות שאמרו לי:

“ניסיתי סוף סוף להיות יותר מחובר/ת, לקדם את עצמי, לנהל את הקשרים ודווקא אז זה התפוצץ. נפגעו ממני, או שפשוט לא לקחו אותי ברצינות.”

וזה לגמרי מובן.

כשאנחנו נכנסים לעולם חדש בלי ניסיון לגמרי טבעי שניפול לבורות בדרך.

אז הנה 3 טעויות נפוצות שמנהלים עושים כשהם רק מתחילים לפתח מודעות פוליטית ואיך אפשר להימנע מהן:

1. לנסות לחקות אחרים

ראיתם מנהלת שיודעת להפעיל קשרים? מנהל שנכנס לחדר ותמיד יוצא עם החלטה לטובתו?

הפיתוי לחקות אותם מובן ,אבל אם זה לא הטבע שלך, זה פשוט לא יעבוד.

מה כן? תמצאו את הסגנון הפוליטי האישי שלכם. אתם לא צריכים להפוך למישהו אחר אלא ללמוד להשפיע מתוך מי שאתם.

2. להשקיע רק בקשר אחד חזק

התחברת לדמות מפתח אחת? זה חשוב אבל אם כל ההשפעה שלכם תלויה רק באדם אחד, אתם עלולים להיתקע כשמשהו משתנה.

מה כן? לבנות רשת של קשרים עם קולגות, דרגי ביניים, תומכים “שקטים”. לא רק הברית הכי בולטת.

3. לנסות להיות בכל מקום

מתוך רצון להיות “נוכחים בזירה”, יש מי שמנסה להשתלב בכל דיון, כל קבוצת ווטסאפ, כל החלטה.

מה כן? תשקלו איפה אתם באמת צריכים להיות, ואיפה אתם מבזבזים אנרגיה. בחירה ממוקדת = השפעה חכמה.

 והכי חשוב תזכרו שזה תהליך.

פוליטיקה ארגונית היא לא כפתור שאפשר להדליק אלא שריר שצריך לפתח. וכמו כל שריר זה דורש אימון, ניסוי, טעייה ולמידה